מחקר קודם שבוצע במעבדתנו מצא כי בתנאים מסוימים של עומס בשוליים ובכביש שלטים קטנים יחסית האריכו את זמני התגובה לאירועים שקרו בשוליים, והעלו את מספר התאונות. לעומת זאת שלטים גדולים מאוד לא השפיעו כך. פרשנות אפשרית לממצא זה היא שהוא תלוי בקלות שבה ניתן לתפוס את התוכן שמוצג בשלט, כפי הנראה הנבדקים בניסוי השקיעו מאמץ רב יותר בהבנת שלטים קטנים, מצב שהותיר אותם פחות קשובים לאירועים קריטיים.
המחקר הנוכחי בודק את ההשפעה של אופן הצגת התוכן על רמת הסחת הדעת מן השלטים ועל הבטיחות בנהיגה. בשלב הראשון של המחקר צולמו שלטי חוצות רבים והוכן מאגר שלטים גדול. המאגר עבר שני סוגים של סיווגים. הסיווג הראשון, אובייקטיבי מטבעו, כלל מדידה של אספקטים שונים המרכיבים את השלטים (למשל, כמות הצבעים, אחוז הטקסט, אחוז הגרפיקה, נוכחות של לוגו וכדומה). הסיווג השני, כלל הערכה סובייקטיבית של נבדקים - סטודנטים באוניברסיטה - לגבי כל אחד מהשלטים. בשלב הבא בוצע ניסוי שבו הנבדקים ביצעו שלוש מטלות במקביל: מטלת עקיבה נמשכת, מטלת זיהוי שינוי של צבע עיגול שמיקומו קבוע על המסך (מדמה רמזור) והתבוננות בשלטי פרסום שהופיעו למשכי זמן קצרים מתוך ידיעה שלאחר היעלמותו תוצג שאלה כלשהי לגבי השלט. באמצעות ניתוח אשכולות הצלחנו לסווג את השלטים השונים לשלושה סוגים, כפונקציה של מידת ההשפעה שלהם על מטלת העקיבה ומטלת זיהוי הצבע (השפיעו רק על מטלת העקיבה, השפיעו רק על מטלת זיהוי הצבע, לא השפיעו על אף אחת מהמטלות - ראה דוח מחקר לקרן המחקרים שליד חברות הביטוח).
בשלב האחרון של המחקר, אנו בוחנים את שלוש סוגי השלטים שאותרו בשלב הקודם, באמצעות נהיגה בסימולטור נהיגה בתנאים משתנים של עומס בכביש ובשוליו ובאמצעות מיקומים שונים של אירועים קריטיים - בכביש ובשוליו. אנו מקווים שממצאי מחקר זה יאפשרו לנו לאתר את התנאים שבהם השפעת השלטים היא המשמעותית ביותר ומנגד את התנאים שבהם לשלטים יש השפעה מועטה או אין כלל השפעה לרעה.