תאונות דרכים רבות מתרחשות במעברי חצייה מסומנים על הכביש. יתכן שהולכי רגל מתנהגים בשאננות בעת חצייה במעבר חצייה מסומן אך יתכן גם שסימון המעבר רק באמצעות פסים על הכביש אינו מספיק כדי להיתפס חזותית על ידי נהגים, במיוחד במצבים שבהם ישנה הסתרה על ידי כלי רכב אחרים. מסיבה זו הוצעו שיטות סימון רבות נוספות, מעבר לסימון הפסים על הכביש. השלב הראשון של המחקר הנוכחי כולל שלב תיאורטי-מחקרי שמטרתו להצביע על תכונות אמצעי סימון מיטביים. בשלב השני תיבחן יעילות האמצעים שפותחו בשלב הראשון, באמצעות בחינת השפעתם על ביצועי נהיגה בסימולטור נהיגה. השלב הראשון יסייע מחד גיסא בתיקוף הידע התיאורטי הבסיסי על רגישות הפריפריה של שדה הראייה לתכונות גירוי שונות בתוך סביבה יותר "מציאותית" של סימולטור נהיגה ומאידך גיסא הוא ישמש כבסיס להחלטות לגבי פיתוח אמצעי סימון מיטבי. השלב השני של המחקר יבחן אמפירית פתרונות שונים ויאפשר להסיק מסקנה יישומית לגבי הסימון הטוב ביותר שיתריע על מעבר החציה בזמן כך שהנהג יוכל להאט, לעצור אם יש צורך ולתת להולכי הרגל לחצות בבטחה. לפיכך בסופו של המחקר נוכל להציע מהו אמצעי הסימון המיטבי.