הושוו שתי שיטות להצגת מידע הנוגע לרמת הביטחון של מערכת אוטומטית להיכר מטרות (ATR), ונבדק האם מידע שכזה משפר את הביצוע בהשוואה לסימוניATR ללא מידע נוסף. 12 מפענחים מומחים ניתחו תמונות SAR, שכללו שלושה סוגי סימוני ATR. שני סוגים כללו גם את רמת הביטחון של מערכת ה-ATR (בשלוש רמות: פחות מ-0.70, כ-0.80, ויותר מ-0.90). הצגת המידע נעשתה או על ידי הקפת פריט ה-SAR באמצעות אחת משלוש צורות, או על ידי ציון של מספר ליד הפריט. סוג הסימון השלישי לא כלל מידע לגבי רמת הביטחון אלא רק אליפסה שהקיפה את הפריט. נמצא שבאף אחד ממדדי הביצוע - שיעור פגיעות, שיעור אזעקות שווא והמדד הסטטיסטי מתיאוריית גילוי האותות d' - לא נמצא הבדל משמעותי בין שלושת סוגי התצוגות, פרט למספר קטן מעט יותר (אך כמעט מובהק סטטיסטית) של אזעקות שווא עבור סימון של אליפסות בלבד. כדי לבחון האם המפענחים השתמשו במידע לגבי רמת הביטחון, בוצע ניתוח שלקח בחשבון את כל המקרים בהם הוצגה רמת הביטחון, באמצעות צורה או מספר, גם יחד, תוך בדיקת שיעור הפגיעות ומספר אזעקות השווא ברמות השונות של הביטחון. נמצא, ששני המדדים ירדו עם הירידה של רמת הביטחון, כפי שמצאנו גם במחקר קודם (Setter, Norman, & Marciano, 2004). ממצא זה מציע שהמפענחים היו מודעים לרמת הביטחון שהוצגה להם. לבסוף, למרות שמחקר זה מראה שרמת הביטחון של סימוניATR אינה מועילה לביצוע של מפענחים, ישנן סיבות טובות להניח שבמציאות הם עשויים להועיל בכל זאת.
