עם ההתפתחות הטכנולוגית מידע רב, אשר על בסיסו אמור טייס לקבל החלטות מכריעות, מוצג בו זמנית. אחת האפשרויות להקל על התמודדות עם כמות גדולה של מידע היא הצגתו בשכבות מידע ברמות עומק סטריאוסקופי שונות. מכיוון שלא אפשרי להרכיב משקפיים לתצוגה סטריאוסקופית בתא הטייס, המחקר התמקד בתצוגות אוטוסטריאוסוקפיות המוצגות על צגים בעלי טכנולוגיה המאפשרת תפיסת עומק ללא צורך במשקפיים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההשפעה שיש להצגה אוטוסטריאוסקופית על התפקוד בתא הטייס. באמצעות שלושה ניסויים נבדקו שלושה היבטים: 1. מודעות מצבית אווירית, 2. הערכת מרחק וגובה, ו-3. משיכת קשב ומהירות תגובה למחוונים בלוח המכשירים. בניסוי הראשון פותחו תרחישים המדמים קרב אווירי בו היה על הנבדקים ליירט מטוס אוייב ולהימנע מפגיעה במטוסים ידידותיים וכניסה לאיזורים בהם הטיסה אסורה. בניסוי השני פותחו מפות תלת מימדיות המדמות איזור עירוני והמטלה היתה להעריך מרחק וגובה של בניינים בתוך העיר. עבור הניסוי השלישי פותחה תצוגה המדמה מערכת התראות תלת מימדית בלוח המכשירים. המטלה בניסוי זה הייתה להגיב במהירות להתראות על תקלות על פי סדר החשיבות שלהן. כל התרחישים והתמונות הוצגו לנבדקים באופן סטריאוסקופי ובאופן דו מימדי, בסדרות שונות. בנוסף, נתבקשו הנבדקים לענות על שאלונים ולדרג את שביעות הרצון שלהם מהתצוגות השונות ואת התחושות הפיסיות לאחר הצפייה בצג האוטוסטריאוסקופי. כל הנבדקים בשלושת הניסויים היו טייסים. תוצאות הניסויים הצביעו על שיפור במדדים שונים של ביצוע המטלה כאשר היא בוצעה באופן סטריאוסקופי. כמו כן, ניתן להסיק שרוב הטייסים העדיפו את התצוגה התלת מימדית על הדו מימדית ותחושותיהם הפיסיות היו יותר מסבירות.
