מטרת המחקר הייתה לבדוק את תקפותו של מודל חישובי פיסיקלי, שהוצע על ידי ד"ר דן שפר ממכון יארד, באמצעות השוואת ביצועיו לביצועי צופים אנושיים במטלות גילוי וזיהוי מטרות פליר (FLIR). השגת קריטריון שכזה היא משימה קשה, משום שעל הקריטריון לחקות את מערכת הראיה האנושית. החשיבות בהשגתו היא האפשרות להגדיר באופן מספרי את היכולת האנושית להבחין במטרה מתוך הרקע שלה. ערכנו שני ניסויי צופים בהם השתתפו 30 נבדקים. בניסוי הראשון הוצגו לצופים באופן אקראי 108 תמונות פליר, רק מחציתן כללו גם מטרה, ועל הצופים היה לציין האם יש או אין מטרה בתמונה. בניסוי השני הוצגו לצופים רק תמונות שכללו מטרה והם התבקשו לזהות את המטרה מתוך חמש אפשרויות. נבדק ז"ת ואחוז התשובות הנכונות. במקביל לעריכת ניסויי הצופים חושבו ההבדלים האינפורמטיביים בין כל תמונה שהכילה מטרה לבין בת זוגה שלא הכילה מטרה. ההבדל האינפורמטיבי הינו גודל יסודי שניתן להשתמש בו לשם הערכה של ההבדלים בתכונות הסטטיסטיות של שתי מערכות פיזיקליות. כדי להעריך את המתאם בין ביצועי הצופים ובין ההבדל האינפורמטיבי חושבו מקדמי מתאם (פירסון).
התוצאות הצביעו על פוטנציאל גדול לשימוש בהבדל האינפורמטיבי ככלי להערכת גילוי מטרות פליר. יש לשפרו כדי שהתוצאות עבור משימות זיהוי תהיינה גם הן טובות.