מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעות של הצגה סטריאוסקופית של תמונות תרמיות על גילוי מטרות. בתמונות תרמיות המראה של העצמים תלוי בטמפרטורה שלהם ולא במידת החזרת האור הנראה, שהוא המצב אליו מורגלת העין האנושית. כתוצאה, התמונה שמתקבלת אינה תמונה טבעית של העולם, מה שמקשה על פירושה. שוער שהצגה סטריאוסקופית של תמונת פליר (FLIR) תשפר את פיענוח התמונה, מכיוון שבתמונות כאלו נוצרים עיוותים של רמזי העומק החד עיניים, שעשויים להיפתר באמצעות הצגה סטריאוסקופית. 30 נבדקים בלתי מנוסים צפו בסדר אקראי בתמונות תרמיות בשלוש רמות עומק סטריאוסקופי, מחציתן כללו מטרה ומחציתן לא. תפקיד הנבדקים היה להצביע על מיקום המטרה במידה והיא התגלתה. נמצא שיפור מובהק בביצוע תפקיד הגילוי ככל שהעומק הסטריאוסקופי גדל (פער גדול יותר בין המצלמות). ברמת העומק הגדולה ביותר השיפור בשיעור הגילוי לא לווה בעלייה בז"ת או בעלייה בשיעור אזעקות השווא אך ברמת העומק הבינונית שיעור אזעקות השווא עלה. הוסק שרמת העומק הגבוהה משפרת את הביצועים ללא מחירים נילווים ולכן מומלץ לעשות שימוש באמצעי סטריאוסקופי לצילום ופיענוח של תמונות תרמיות.